#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לד. הנושא ונותן בשוק של עכו""ם יוליך המעות לים המלח 1) מדוע 2) מדוע אין איסור לישא וליתן עמו משום חשש דמי ע""ז 3) האם צריך לשחוק המעות? "	"1) משום קנס על שנשא ונתן ביום איד עבודת כוכבים.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה מעות ע""פ הג""ה הב""ח) דהכא מיירי שנמצא שם אף קודם היריד כגון שדר שם ולכן אין לאסור המעות משום קנס אלא לו שעשה איסור שנשא ונתן ביום האיד [עי' מהרש""א[, אבל לישא וליתן עמו מותר שאין חוששים שמא ישא ויתן באותם המעות דכולי האי לא קנסו, ורק מי שהלך ליריד של עכו""ם ודאי דמי עבודת כוכבים בידו, שאם רצה למכור גלימא היה מוכר אותה כאן.<br>3) כתבו התוס' (ד""ה יוליכם) שהזורקם לים המלח א""צ שחיקה אבל בשאר נהרות צריך שחיקה."	עבודה זרה יג. - יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לה. הקדיש או החרים בהמה בזה""ז 1) מה עושים עם הבהמה ומדוע 2) מדוע אין מנשרים פרסותיה 3) מדוע אין חותכים אותה לשנים 4) מדוע אין בה איסור שחוטי חוץ? "	"1)  <sup>י</sup>אם הקדיש, וה""ה אם החרים למ""ד סתם חרמים לבדק הבית, נועל דלת בפניה והיא מתה מאליה כדי שלא יבוא לידי תקלה. למ""ד סתם חרמים לכהנים אם החרים נותנה לכהנים.<br>2) לאביי משום בזיון קדשים, שאינה מתה מהרה ונראה בזיונה לזמן מרובה. לרבא מפני שנראה כמטיל<br>מום בקדשים <sup>יא</sup>. וכתבו התוס' (ד""ה ונשחטיה) בתי' א' דרבא מיירי דווקא בקדשי מזבח, ובתי' בי כתבו דמיירי אף [מהר""ם [ בקדשי בדק הבית וגזרו קדשי בדק הבית אטו קדשי מזבח.<br>3) לאביי משום דאמר קרא ונתצתם את מזבחותם וגו' לא תעשון כן לה' אלהיכם. לרבא מפני שנראה כמטיל מום בקדשים <sup>יב</sup>.<br>4) כתבו התוס' בתי' א' דאיירי בקדשי מזבח, ובזה""ז אינו עובר משום שחוטי חוץ מאחר שאינו ראוי לביאת אהל מועד. ובתי' ב' כתבו דמיירי אף בקדשי בדק הבית וגזרו קדשי בדק הבית אטו קדשי מזבח.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>י.  ו הרי""ף פסק שאם פדה בשוה אשמעינן רב יהודה תקנתא, ותמה פרוטה שפיר דמי. ופירש הר""ן דעתו הר""ן ששם מבואר שמשום פרסומי דהכא קתני דינא ובערכין כט, א מילתא צריך לפדו ת על ארבעה זוזים .
<br>יא.  כן פירש הר""ח שרבא בא לתרץ מדוע לא ינשרו פרסותיה.
<br>יב.  כן  פירש הכס""מ  (פ""א מהל' איסורי מזבח ה""א)  שרבא בא לתרץ מדוע אין חותכים אותה לשני ם .</span>"	עבודה זרה יג. - יג: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לט. תרנגול לבן למכור. באלו אופנים 1) מותר 2) אסור 3) מחלוקת	"1) קטוע אבר. אם שואל העובד כוכבים תרנגול למי. כשקנה לטווזיג שהוא משתה הנערים או כשהיה לו חולה בתוך ביתו מותר אפילו אמר תרנגול זה.<br>2) אם שואל תרנגול לבן למי. אם אמר זה וזה, והיינו לרש""י שאמר תרנגול לבן ושחור למי ולר""י<br>(בתוד""ה כגון) מיירי שיש ביד הישראל הרבה תרנגולים לבנים ושחורים ואמר זה וזה, ולקח רק לבן.<br>3) אם אמר זה וזה, וכפירושו לרש""י ולר""י וכנ""ל, לר' יהודה מותר למוכרו בין התרנגולים האחרים ולרבנן אסור.<br>4) אם שואל תרנגול לבן קטוע למי האם מותר למכור לו תרנגול לבן שלם. ואת""ל בזה איערומי הוא דקא מערים, אם אמר תרנגול לבן ונתנו לו שחור ולקח, אדום ולקח, מהו למכור לו לבן. ועי' בתשובה הבאה למי הספק."	עבודה זרה יג: - יד. ותוס'		
